כאשר כדור הארץ משלים אט אט עוד מהפכה על צירו, המסך נסגר אט אט על הבמה שהיא העולם שלנו ואז לאט לאט נפתח מחדש. היום הפך ללילה ובאותם לילות שבהם השמיים בהירים ניתנת לנו ההזדמנות לחקור את מופע האור הגדול ביותר על פני כדור הארץ, אבל מה לגבי אותם עצמים שאינם נראים בעין בלתי מזוינת או הטלסקופים החזקים ביותר מבוססי כדור הארץ או אפילו האבל? גופים שמימיים שהפיזיקה והאסטרונומיה (בתיאוריה) מתעקשים עליהם חייבים להתקיים אבל אנחנו פשוט לא יכולים לראות, היכנסו לטלסקופ החלל ג’יימס ווב (JWST או טלסקופ ווב). טלסקופ ווב הוא הדור הבא של מצפה כוכבים מבוסס חלל שיצלם את היקום שנמצא מעבר לאופק מהחלל העמוק.
ה-JWST הוא שיתוף פעולה תלת-כיווני בין נאס”א, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל הקנדית. הוא נבנה על ידי Northrop-Grumman ו-Ball Aerospace ומתוכנן לשיגור ב-2014 על סיפון טיל אריאן 5 אבל זה עדיין בעוד כמה שנים, לעת עתה מאפשר להתמקד ברקע של ה-JWST ובמשימתו. טלסקופ ווב נקרא על שם המנהל השני של נאס”א, ג’יימס אדווין ווב (1906-1992) שבין פברואר 1961 לאוקטובר 1968 עמד בראש הסוכנות.
במהלך השנים הללו מר ווב פיקח על תוכניות החלל מרקורי וג’מיני והיה מנהל הסוכנות עד למשימות המאויישות של אפולו. כנראה היום האפל ביותר בתקופת כהונתו של מר ווב התרחש ב-27 בינואר 1967 במהלך ניסוי של חללית אפולו 1 על משטח השיגור 34 במה שנקרא אז קייפ קנוורל. אש הבזק שטפה את תא החללית ולכדה והרגה את האסטרונאוטים וירג’יל “גאס” גריסום, אדוארד ה. ווייט ורוג’ר בי צ’אפי. למרות התאונה הטרגית הזו, מר ווב השאיר מורשת בנאס”א כאדם שהאמין עמוקות בחקר החלל והיה מסור לסוכנות החלל ולמטרותיה.
המשימה העיקרית של טלסקופ ווב תהיה לאתר ולצלם גלקסיות שנוצרו בשלבים המוקדמים של היקום ובכך לחבר את גלקסיית שביל החלב שלנו לתורת המפץ הגדול. הטלסקופ גם יביט מבעד לעננים מאובקים כדי למצוא כוכבים היוצרים מערכות שמש מידע זה יעזור למדענים להבין יותר את הקשר של הגלקסיה שלנו למערכת הפלנטרית שלנו. התמונות והנתונים שנאספו יעזרו גם למדענים להבין טוב יותר את קו הזמן של היקום. ה-JWST, בדומה לקודמו, האבל ישתמש במראה גדולה כדי לאסוף כל אור זמין עבור ההדמיה שלו, אך בניגוד להאבל, המראה של הווב תהיה כמעט פי שלושה מגודל ה-HST.
הגידול בגודל המראה הכרחי בשל אזור החלל בו יפעל הווב בניגוד להאבל שנשאר במסלול הנמוך של כדור הארץ (בערך 300 מייל מעל כדור הארץ) הווב יהיה במרחק של כמיליון מיילים ממנו. כדור הארץ ולכן המראה הגדולה יותר תעזור לו להתמקד ולצלם עצמים מרוחקים. המגן על המראה יהיה מגן שמש, מגן זה שגודלו בערך של מגרש טניס ימוקם באופן קבוע כדי לחסום את קרינת השמש מהטלסקופ. ה-Webb יתפקד כמעט אך ורק בטווח האולטרה-סגול של הספקטרום האלקטרומגנטי, אך יש לו יכולת מוגבלת בטווח הנראה.
ל-Webb יהיו ארבעה מכשירים מדעיים על הסיפון.
(1) מכשיר האינפרא אדום האמצעי (MIR) שיעזור להגדיל את כיסוי אורך הגל של הטלסקופים.
(2) מצלמת האינפרא אדום הקרובה (Nir Cam) תחפש את הסימנים המוקדמים של היווצרות כוכבים וגלקסיות, כמו גם סופרנובות ואת עקומות האור שמפיצים כוכבים מתפוצצים אלה בנוסף למשימות אלו, היא גם תמפה את החומר האפל על ידי עדשת כבידה ותשמש גם עבור חישת חזית גל כדי לסייע בשליטה במראה הראשית.
(3) הספקטרוגרף אינפרא אדום קרוב (NirSpec) יספק שדה רחב ודמיה עמוקה של הספקטרום המופק על ידי עד 100 עצמים שונים בו-זמנית בשדה ראייה של דקת קשת של 3×3.
(4) צילומי מסנן הפטיפון (TFI) ישמש בעיקר לתצפיות מדעיות. טלסקופ ווב בניגוד להאבל לא יהיה בר שירות בשל מסלולו L2, L2 הוא נתיב מסלולי בין כדור הארץ לשמש המאפשר לאובייקט לשמור על מרחק קבוע מכדור הארץ. אז המכשירים שהוא לוקח איתו יהיו היחידים שיש לו אי פעם אם הם יהיו בלתי ניתנים להפעלה, אין אפשרות לתקן אותם.
נתון העלות האחרון של Webb עומד על 6.5 מיליארד דולר בסכום זה, הפרויקט הוא 1.5 מיליארד דולר מעל המתוקצב עבורו. בזמן תחילת הפרויקט לא ניתנו הפרשות לחריגת עלויות שאינה הגיונית בהתחשב בהיקף הפרויקט ובכמות העצומה של התשומות הטכניות הנדרשות. החריגות הללו כמובן ייספגו איכשהו בדיוק באותה צורה שבה היו עבור האבל וה-Webb בסופו של דבר יגיע לביתו החדש בחלל החיצון.
ה-Webb, ברגע שהוא יגיע למסלול L2 שלו ויתחיל לפעול בעצמו, ינוהל על ידי המכון לטלסקופ מדעי החלל (STScI) בבולטימור, MD. המכון יהיה אחראי על התפעול היומיומי של הטלסקופ וכן יהיה אחראי על הפצת הנתונים שנאספו לקהילה המדעית. אנחנו לא בטוחים מה בדיוק מסתתר מעבר למה שהאבל לא יכול היה לראות רק הזמן יגיד, אבל כל הסימנים מצביעים על כך שה-JWST ישלח בחזרה תמונות של עצמים שלא רק ירתקו אלא גם ילמדו אותנו על יקום שהוא לנצח מתרחב.